אם הילד שלכם צועק פתאום "יש! קיבלתי אגדי!" מהחדר השני, או בוהה במסך בלחץ בדיוק כשאתם קוראים לו לארוחת ערב, רוב הסיכויים שהוא עמוק בתוך בראול סטארס (Brawl Stars). המשחק הזה של חברת Supercell כבש כמעט כל ילד ובני נוער בישראל, והוא הרבה יותר מסתם משחק – הוא הרשת החברתית של ההפסקה בבית הספר.
בתור הורים, קל לפטור את זה כ"עוד משחק מעצבן בטלפון", אבל כדי לשמור על הילדים שלכם (ועל כרטיס האשראי שלכם), כדאי שתבינו בדיוק מה קורה שם בפנים. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת, תכל'ס ובגובה העיניים.
מה זה בכלל בראול סטארס?
בקצרה: זהו משחק פעולה ויריות צבעוני, שבו השחקנים בוחרים דמויות (שנקראות "בראולרים") ונלחמים בזירות שונות, לרוב בקבוצות של 3 מול 3.
הסוד הגדול של המשחק הוא הזמן. כל סיבוב במשחק לוקח בדיוק בין שתיים לשלוש דקות. זה קצר, זה מהיר, וזה מושלם לטווח הקשב של הילדים היום. זה גם אומר שקל מאוד להגיד "רק עוד משחק אחד" ולהיתקע מול המסך שעות.
למה הם כל כך מכורים לזה?
המשחק הזה בנוי בצורה גאונית כדי להשאיר את השחקנים מחוברים. אלו המנגנונים שעובדים להם על המוח:
- תיבות ההפתעה (Starr Drops): כשמנצחים, מקבלים לפעמים פרסים אקראיים. הציפייה לראות איזו דמות תצא להם מפעילה במוח את אותם מנגנונים של מכונות מזל.
- המעמד החברתי: היום, הסטטוס של הילד בכיתה נקבע לא פעם לפי כמות הגביעים שיש לו במשחק, או אם הוא הצליח להשיג דמות אולטרה-נדירה שאף אחד אחר לא הצליח.
- תחושת החמצה (FOMO): המשחק מתעדכן כל הזמן עם עונות חדשות, דמויות שזמינות לזמן מוגבל ו"בראול פאס" (מסלול פרסים חודשי). הילד מרגיש שאם הוא לא ישחק היום, הוא יפסיד משהו.
איפה מסתתרות הסכנות? (החלק שחשוב שתקראו)
המשחק עצמו חינמי להורדה, אבל כאן בדיוק מתחילות הבעיות שאתם חייבים להכיר:
- סכנת ה"צ'יטים" והווירוסים: מכיוון שקשה מאוד להשיג את הדמויות הכי טובות, ילדים רבים מחפשים קיצורי דרך. הרשת (וטיקטוק בפרט) מפוצצת בסרטונים שמבטיחים להם "צ'יטים", "פריצות" או "יהלומים בחינם" (הרבה מהם מכונים לאחרונה "הצ'יט של סופיה"). הילדים מחפשים את זה בגוגל, מורידים קבצים מפוקפקים לטלפון, ובפועל מתקינים וירוסים או מוסרים להאקרים את סיסמת המייל שלהם.
- קניות בתוך האפליקציה (Micro-transactions): המטבע במשחק הוא "יהלומים" (Gems). כדי להשיג יהלומים צריך לשלם בכסף אמיתי. קל מאוד ללחוץ על כפתור ולקנות חבילת יהלומים ב-100 שקלים. אם כרטיס האשראי שלכם מוזן בטלפון של הילד ללא סיסמה, אתם עלולים למצוא חיובים של אלפי שקלים בסוף החודש.
- גניבת משתמשים: ילדים תמימים מוסרים את פרטי ההתחברות שלהם (Supercell ID) לאנשים זרים ברשת שמבטיחים לשדרג להם את השחקן. הזרים גונבים את החשבון, והילד מאבד חודשים של השקעה ובוכה.
תכל'ס: 4 פעולות שאתם חייבים לעשות היום
- נעלו את האשראי: היכנסו להגדרות החנות (App Store באייפון או Google Play באנדרואיד) והגדירו שכל רכישה – אפילו של שקל אחד – תחייב הזנת סיסמה או טביעת אצבע שלכם.
- עשו להם שיחת "זהירות ברשת": תסבירו לילד בצורה ברורה: "אין דבר כזה יהלומים בחינם". תסכמו איתו שאסור לו להוריד אף קובץ מהאינטרנט שמבטיח פריצות למשחק, ואסור לו לתת את קוד האימות של החשבון שלו לאף אחד – גם לא לחבר הכי טוב.
- אל תעצרו אותם באמצע משחק: משחקון אורך גג 3 דקות. אם תקראו להם ותדרשו שיסגרו את הטלפון באותו רגע, הם ייענשו על ידי המשחק ויפסידו לחברים שלהם (מה שגורר המון תסכול וצעקות). עדיף לומר: "כשנגמר הסיבוב הזה, אתה סוגר".
- תראו התעניינות (באמת): תשאלו אותם איזה "בראולר" הם הכי אוהבים ולמה. כשהם יבינו שאתם לא רק "השוטר שמכבה את המסך", אלא מבינים פחות או יותר מה קורה, יהיה להם קל יותר לשתף אתכם אם הם לחצו בטעות על משהו לא נכון או שגנבו להם את המשתמש.
